משימות העומדות בפני המתבגרים

להמשך קריאה לחץ

משימות העומדות בפני המתבגרים

●השגת שליטה על דחפים מיניים ורכישת מיומנות של הקשר עם בני המין השני
●התרת תלות בהורים ויצירת יחידה פסיכולוגית עצמאית ונפרדת.
●גיבוש זהות בוגרת ושלמה של ה"עצמי".
●גיבוש וחיזוק הערך העצמי .
השגת שליטה על דחפים-
מיניים, ורכישת מיומנות של קשר עם בני המין השני:

השגת שליטה על דחפים מיניים ורכישת מיומנות של הקשר עם בני המין השני:

גיל ההתבגרות כתקופת מעבר מאופיין בין היתר באי יציבות ובלבול לא רק בקרב המתבגרים אלא גם בקרב הסובבים אותם (מי זה שם מולי?).

השינוי הגופני בהתבגרות הוא דרמתי , ההתבגרות מתחילה בהבשלה של בלוטות המין, אשר גורמות לצמיחה גופנית משמעותית. קצב הגדילה אינו אחיד ויוצר שונות גדולה, ילדים שיחסית בבית הספר היסודי היו דומים בממדיהם הופכים לשונים. לפתע יש נערים גדולים וחזקים ואחרים קטנים וחלשים במקרים רבים הדבר יוצר מתח וחרדה בחברת "השווים".

גם בין המערכות של הגוף קצב הצמיחה אינו אחיד, דבר המשפיע על המוטוריקה העדינה, ועל הקורדינציה , היציבות מתערערת כל אלו גורמים למבוכה רבה ובשל כך מתבגרים נוטים להימנע ממגע, להסתגר , או ללעוג לזולתם כמנגנון הגנה, נמשכים לספורט או לדיאטות ועוד… בקרב מתבגרות הבלבול גדול עוד יותר והוא כולל את הפגישה עם היבטים נשיים ותהליכי פריון, המחזור החודשי, ההכרה העצמית כסובייקט מיני וכמקור משיכה לגברים וכל אלו טעונים משמעויות של חרדה והתרגשות.

במישור הקוגניטיבי יש קפיצה משמעותית , בעיקר, ביכולת להתמודד עם מחשבות מופשטות קיימת גם עלייה ברגשות החושיים לפעמים עד כדי הצפה מעבר ליכולת הקיבולת , דבר הגורם לערנות גבוהה ולפעמים לאפתיה, קושי ללמוד ולהתרכז.

הבשלה של אברי המין מעוררת דחפים מיניים דבר הפותח אפיק חדש לעולם של עונג ומאידך כשהדחפים חזקים מידי הם עלולים להתפרש כאיום ולגרום לתחושה של אשמה וחרדה.

בשונה מהילדות ושנות החביון (גיל בית ספר היסודי) בהם הושגה פשרה בין האיד (דחפים) והאגו (מודע) והסופר אגו (לא מודע) מתוך בניית הסכמים ופשרות פנימיים, בגיל ההתבגרות מתערערות הפשרות של הסדר הישן, הסכמים בין האיד האגו והסופר אגו נפתחים מחדש ויש צורך למצוא הסכמים חדשים ופשרות חדשות טובות יותר.

לסיכום: ההיבטים הגופנים של ההתבגרות מעוררים רגשות מעורבים: גאווה ובושה, עונג ופחד, מודעות עצמית כואבת מתחלפת בניתוק. העיסוק האינטנסיבי בעצמי והתנודות ברגשות גורמים לבלבול וזרות האופייניים לגיל זה.

התרת תלות בהורים ויצירת יחידה פסיכולוגית עצמאית ונפרדת:

תופעת ההתבגרות מחייבת את המתבגרים לדחוף את עצמם החוצה מעבר "לשדה המשיכה" וזאת כדי לגבש לעצמם זהות נפרדת.
כדי שהמתבגרים יוכלו להתרחק הם מפעילים כוח נגדי.

עימותים עם ההורים משרתים היטב צורך זה.

אמירת ה"לא" והמאבק בסמכות הורית הן חלק מתרגול שהמתבגרים זקוקים לו בצאתם אל העולם.

התרגול נעשה קודם כל בשדה בטוח ומוגן כלומר בבית ההורים אל מול הדמויות ההוריות.

עבור הדמויות ההוריות העימותים והמריבות הם אתגר קשה ולא נעים דבר העלול לגרום לתגובות של כעס, עצבות, בהלה ועוד… חשוב לזכור ,כי העימותים והמריבות הם חלק טבעי וחשוב הם אינם כישלון לא של המתבגר ולא של ההורים.

המתבגר עובר תהליך של פרידה מההורים ולפתע מוצא את עצמו ללא מקורות תמיכה.
אובדן התמיכה ההורית מלווה גם בתהליך של אבל על מה שהיה ואיננו (הילדות הקסומה והמוכרת).
אלו ועוד יוצרים אצל המתבגרים תחושה של חולשת כוחות, התרוקנות, חרדה, בלבול ועוד…
אחד הפתרונות שהמתבגר מוצא היא פניה לקבוצת "השווים"(חבורת המתבגרים).

קבוצת "שווים" מספקת ביטחון, תמיכה רגשית ותחושה של זהות ושייכות. הקבוצה מהווה מעין מרחב מוגן יחסית, שבו אפשר להתנסות בתפקידים בוגרים ולקחת אחריות.
חשוב לציין, שיש חשיבות רבה לכך שהורים יאפשרו מרחב להתקדמות ולנסיגה בהם יוכל המתבגר לצאת אל העולם ולחזור בבטחה ל"קן" כאשר ההורים תומכים הן בניסיונות לעצמאות והן בחזרה ל"קן".

גיבוש זהות בוגרת ושלמה:

בגיל ההתבגרות מתרחש משבר זהות זהו תהליך המלווה בתחושה של חוסר יציבות.
המתבגר נע לעבר החברה ועסוק בשאלת קבלתו בחברה ובקהילה.
האם אני אתאים? האם יקבלו אותי?
בתהליך זה נוצרות חרדות של נפרדות וחרדות של זהות.
המתבגרים מנסים לבחור ולהחליט מה יהפוך לחלק מהישות שלהם ולכן הם טועמים ומנסים נקודות מבט שונות, משוטטים בין דעות, ערכים והתנסויות שונות.

אין צורך להיבהל כאשר מתבגרים מביעים עמדות קיצוניות ולא מקובלות שכן אין ודאות כלל כי הדבר יהפוך לחלק קבוע מהרפרטואר שלהם וניתן לסמוך על תהליך ההתפתחות שיוביל בסוף לאיזון.
קונפליקטים בדרך ליצירת זהות יכולים להתרחש על קשת רחבה של נושאים כגון:

פרספקטיבת זמן מול פיזור בתחושת הזמן, ביטחון מול חרדה וחוסר אונים, ציפייה להישגים מול פאסיביות, מיקוד אידיאולוגי מול פיזור אידיאלים, זהות מינית מול בלבול בזהות המינית, התנסויות חיוביות מול בניית זהות שלילית.

פתרון משבר הזהות בצורה טובה יתבטא בביטחון, ציפייה להישגים, מיקוד אידיאולוגי התנסויות חיוביות וכ'ו,… ומאידך קשיים בפתרון משבר הזהות יתבטאו בחוסר ביטחון, בזהות שלילית בפיזור אידיאליים באדישות ועוד…
הישענות על אמיתות מוחלטות ואימוץ עמדות קיצוניות מפחיתה את החרדה הנובעת מהבלבול הפנימי ומסייעת למתבגר להרגיש מגובש יותר.
רק בשלבים מאוחרים יותר כאשר המתבגר משיג רמה גבוהה של ביטחון הוא יכול להרשות לעצמו להתייחס למורכבות של המציאות ולקבל מצבים של ספק וחוסר וודאות.
החוויה של המתבגר שהאמת אצלו מעניקה למתבגר סוג של ביטחון וסדר (או לפחות אשליה של ביטחון).

חווית "האמת אצלי" מאפשרת למתבגר להרגיש יותר מגובש ופחות "מטושטש" כיוון שככל שהדברים ברורים יותר וחדים יותר כך העצמי נעשה חד וברור יותר.
כפי שהמתבגרים מתקשים לקבל את המורכבות של המציאות כך הם מתקשים לקבל את קיומה של המורכבות הפנימית, למשל להבין שיש לי צדדים טובים ורעים כאחד, שאני חזק וגם חלש, לכן פעמים רבות הם "משליכים" החוצה את כל הפגמים שהם חשים בתוכם ומייחסים אותם לעולם המבוגרים שנתפסים כצבועים, רעים, חלשים וכ'ו.

 

גיבוש הערך העצמי:

התפתחות היכולות הגופניות והשכליות בגיל ההתבגרות מהוות הזדמנות נוספת לחיזוק הערך העצמי בקונטקסט שונה מחוץ למשפחה.
בשונה משנות הילדות בהן ילד קטן מקבל השתקפות מהוריו על כל צעד קטן שבו מתפעלים ממנו, המתבגר זקוק להתפעלות הזאת אך הפעם מחוץ למשפחה דרך הישגיו בחברת השווים דבר זה מתבטא בין היתר בקשרים עם בני המין השני, איך רוצים אותי? האם אני אטרקטיבי?

תהליך בריא ומתגמל עבור המתבגר אשר מחזק את הערך העצמי וגורם לתחושה גרנדיוזית בריאה המשתקפת דרך הסביבה הוא השירות הצבאי אשר מהווה פעמים רבות את השדה שבו המתבגר יכול להרגיש את הגרנדיוזיות הזאת.
חשוב לזכור, כי לפעמים עלולות להיות מפלות קשות גם בגלל שעומס הדרישות גדל וגם בגלל הסערה ההתבגרותית שמותירה עוד פחות כוחות פנויים להתמודדויות.

לעיתים מוצא המתבגר את עצמו דחוי ולא מצליח להרגיש את הגרנדיוזיות הבריאה , משהו מתפספס ועלולות להופיע פתולוגיות.
במקרים אלו יש צורך להחזיר למערכת את האיזון ולחזק את הערך העצמי בדרכים אחרות שכן יש חשיבות גדולה לעצמי חזק לפני היציאה לעולם.

כותב : איתן כהן

השאר תגובה