סקירה כללית על גיל ההתבגרות

להמשך קריאה לחץ

סקירה כללית על גיל ההתבגרות

יש ודאי דרכים רבות לנסות לתאר את קשת התופעות המאפיינות את גיל ההתבגרות.

אחת מהן מתייחסת לכך, שגיל ההתבגרות מתאפיין בשילוב שכמותו לא היה בעברם של המתבגרים וכמותו גם לא יהיה לאורך חייהם. הכוונה כאן לשילוב בין תנועה עזה קדימה, שמוצאת

את ביטוייה למשל בהתפתחות הפיזיולוגית, ועלייתם של דחפים מיניים ביחד עם ההתפתחות של יכולת חשיבה לגיבוש הזהות ובצעידה לקראת מערכות יחסים בעלות איכות חדשה.

את תקופת גיל ההתבגרות ניתן לחלק לשלוש תתי תקופות:

1.תקופת גיל ההתבגרות המוקדמת-מגיל 14-12, בה מתחוללים שינויים פיזיים דרמתיים המשפיעים על המתבגרים מבחינה משפחתית וחברתית.

2.תקופת ההתבגרות התיכונה –מגיל 17-15 ,בה מתבגרים מתמקדים בביסוס העצמאות.

3.תקופת ההתבגרות המאוחרת-מגיל 18-שנות ה-20 המוקדמות ,בה מתחולל בנפש המתבגר המעבר למטלות ולתפקידים בוגרים יותר.

ילדים מיום היוולדם תלויים בהוריהם תלות עזה הן במובן הפיזי, כלומר בסיפוק צרכים כגון: מזון, דיור, ביגוד ועוד .והן במובן הנפשי כגון: הכוונה, עידוד, חיזוק, הכלה ועוד.

בתקופת המעבר בין הילדות לבגרות, המתבגר לומד לקחת לעצמו את אותן פונקציות, שבתקופת הילדות הוחזקו עבורו על ידי ההורים ,לעבר בניית זהות עצמאית נפרדת, זהו מעבר מתלות בהורים וזהות הנשענת על שייכות למסגרת המשפחתית לעבר בניית "העצמי" כאישיות נפרדת, המסוגלת לקבל אחריות מלאה על בחירותיה ועל מעשיה.

מצד אחד המתבגר שייך לקבוצת הילדים וגם לקבוצת המבוגרים, מצד שני הוא אינו שייך באמת לאף אחת מבין שתי הקבוצות.

גיל ההתבגרות למעשה זהו משבר התפתחותי ולכן קיימת חשיבות רבה למטען הנפשי איתו נכנס המתבגר לתהליך זה ולאופן ההתייחסות של הסובבים למשבר זה.

המתבגר בחברת "השווים" בשונה ממערכת היחסים המשפחתית הבנויה על היררכיה, מנסה לבסס את זהותו כשווה בין שווים. המעברים בין שני סוגי החברה יוצר בלבול לא רק בקרב המתבגרים אלא גם בקרב הוריהם.

שינויים אלו מצריכים את המתבגרים ואת משפחותיהם להתמודד עם התנסויות ואתגרים חדשים ,המלווים לא פעם בוויכוחים סוערים ובמרד נעורים

כותב : איתן כהן

 (ניתן ליצור קשר בעמוד הצור קשר או במספר הפלאפון המופיע בדף הראשי) 

 

השאר תגובה